כיצד לגרום למחממים לחוץ לעבוד בצורה יעילה
בואו נהיה כנים: הטרסות והברים בחוץ הם מקומות קטלניים עבור מחממים. בגלל הלחות, האוויר המלוח והטיפות שנוצרות על כל שטח אפשרי, רוב המחממים פשוט נהרסים. הם נחמצנים, ואז נשארים לנו רק טרסה קרה ומעגל חשמלי שאינו עובד.
נמאס לנו לראות את זה קורה, לכן יצרנו מחממים בעלי טכנולוגיית אינפרא-אדום שיכולים לעמוד בתנאים הקיצוניים האלו.
המאבק נגד טיפות מים וערפל
הבעיה היא שכאשר טיפת מים פוגעת בצינור הקוורץ החם מאוד, היא לא פשוט מאדימה – היא גורמת ל”שוק תרמי”. הזכוכית נשברת, וכך המחמם נהרס.
כדי למנוע זאת, שמנו את כל הרכיבים במעטפת מיוחדת עם סגירות אטומות. השתמשנו במעטפת בעלת דרגת הגנה IP, כי למנוע מים מלהגיע לקצוות החשמליים זה לא אופציונלי – זו הדרך היחידה למנוע נזק למחמם.
יש גם את הערפל. אתם יודעים את אותו שכבה דקה שנוצרת כאשר הלחות פוגעת ברכיבי הקירור? זה פוגע בהעברת החום. פתרנו זאת על ידי שינוי גאומטריית זרימת האוויר – כך הלחות נדחפת הרחק ממשטח הפלט, והחום נשאר יציב.
חומרים איכותיים יותר
לא חסכנו בחומרים. השתמשנו בזכוכית קוורץ איכותית עם שכבת הגנה שיכולה לעמוד בשינויי הטמפרטורה הקיצוניים בחוץ.
גם החוטים החשמליים חשובים מאוד. השתמשנו בחוטים שמיועדים לשימוש בתנאי לחות גבוהה, כדי למנוע קורוזיה. ובבקשה, אין צורך בחלקים פלסטיים – השתמשנו בסגירות מחוזקות שלא נשברות כשהמחמם חם.
הקושי האמיתי
יש כמובן חיסרון: השימוש בסגירות אטומות ובמעטפות מיוחדות גורם למחמם להיות כבד יותר. זה גם אומר שייקח כמה שניות נוספות עד שהמחמם יגיע לטמפרטורה המרבית, בהשוואה למנורות תעשייתיות רגילות.
אבל באמת? זה שווה את זה. בלי ההגנות האלו, המחמם כנראה ייהרס כבר בעונה אחת. עם ההגנות האלו, יש לנו מחמם שיכול לעמוד בתנאי המזג האוויר הקיצוניים.
טיפ קטן: ודאו שהמסגרות שבהן מותקן המחמם יכולות לעמוד במשקל הנוסף של המעטפת. אתם לא רוצים שהמחמם יישבר עם הזמן.